הלכה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן כול'. שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ. הָא אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה חַייָב. וְלֹא שַׁנְייָא הִיא בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵון לְהַכּוֹת חֲבֵירוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָהּ הָכָא. אָמַר אַבָּא בַּר רַב חָנָה. בְּגִין מַתְנֵי הָא דְבַתְרָהּ. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בגין מתני' הא דבתרה אדם וכו'. איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו ודוקא הוא דאלו מתכוין לאשה אינו משלם ממון דמתחייב מיתה הוא הילכך קתני נמי ברישא לחבירו:
ולמה תנינתה הכא. מתכוין לחבירו:
גמ' שור שהיה מתכוין לחבירו. ופריך הא אם היה מתכוין לאשה חייב בתמיה והא ולא שנייא היא בין שנתכוין וכו' דאנשים כתיב ולא שוורים:
משנה: 24b שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ פָּטוּר מִדְּמֵי וְולָדוֹת. וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָֽלְדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּֽלְדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְולָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין וְנוֹתְנִים לַבַּעַל. וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל נוֹתְנִים לְיוֹרְשָׁיו. הָֽיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ גִיּוֹרֶת פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היתה שפחה ונשתחררה או גיורת. וסתם גיורת ומשוחררת נשואות לגר ולמשוחרר ואם מת הבעל פטור דהמחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשין זכה וזה קודם לזכות במה שיש בידו וה''ה נמי לישראלית הנשואה לגר אלא סתמא דמילתא קתני. ובשפחה נמי שאין לה בנים הימנו מיירי והיינו דקתני ונשתחררה דמשמע עתה מקרוב ועדיין לא היו להם בנים ומשפחה נשמע לגיורת:
א''כ משהאשה יולדת הוא משבחת. אם כן דכך שמין אשתכת דלא יהיב ליה מידי שהרי האשה משיולדת היא משבחת שמפני שקודם שתלד מסוכנת הוא למות בצער לידה דמיה פחותין ודוקא במבכרת קאמר רבן שמעון ב''ג שהיא מסוכנת:
שמין את האשה כמה היתה יפה וכו'. שהיא נראית משובחת ובעלת איברים מפני העובר ודמיה יקרין ודמי וולדות דקאמר היינו שבח וולדות שהן משביחין את האשה וזה משלם לבעל שהפסידו השבח:
מתני' שור שהיה מתכוין לחבירו. בגמרא מפרש איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו קתני נמי רישא מתכוין לחבירו דבשור אפילו מתכוין לאשה פטור מדמי וולדות:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן. נִיחָא בְּשֵׁן. וָעַיִן. אָמַר רִבִּי יֹסֵא בִּירִבִּי בּוּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁל אִמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתניתא. כן צריך למיתני' בבה''מ דאין יוצאין בשן ועין של אימן דלא מהני להו שן ועין דאמן ובשלהן לא מיירי:
ועין. בתמיה אמאי לא הא שפיר משכחת לה בעוברין:
אין יוצאין בשן ובעין. וקס''ד בשלהן קאמר כגון שהושיט ידו למעי שפחה. וכן נמי ס''ד דאין יוצאין דקאמר משום דלא שייכא בעוברין והיינו דפריך ניחא וכו' ניחא בשן כלומר דלא שייך שן בעוברין והיינו דקאמר אין יוצאין דלא משכחת לה:
תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. שִׁפְחָה וַולְדָּנִית אֲנִי מוֹכֵר לָךְ בָּנֶיהָ מַשְׁבִּיחִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. קָוטִיסְמֵי הִיא זוֹ. כְּתִיב כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָֽגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵע שֶׁהִיא הָרָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵין מִתְחַייֵב עַד שֶׁיַּכֶּה בִּמְקוֹם עוֹבְרָהּ. הָא אִם הִכָּה עַל כַּף יָדָהּ אוֹ עַל כַּף רַגְלָהּ פָּטוּר. כַאֲשֶׁר יושת עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה. שׁוֹמְעֵנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מִשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הָהֵרָיוֹן. רִבִּי עוּקְבָּא שָׁאַל. בָּא עַל אִמּוֹ בָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַף הוּא בַּעַל הֵרָיוֹן הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעַל. אֶת שֶׁרָאוּי לִיקָּרוֹת בַּעַל. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בַּעַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל בעל וכו'. כלומר הדר פשטה שאינו משלם לו דיצאו אלו שאין ראויין להיות לה בעל שאין קידושין תופסין בהן:
אף הוא בעל הריון הוא. אם צריך לשלם דמי וולדות לו שהוא בעל הריון או דילמא באיסור הוא וכדהדר פשטה לקמיה:
אע''פ שאין ההריון שלו. כגון שנתגרשה מזה ונשאת לזה וכן אמר בתוספתא פ''ט בהדיא:
עד שיכה במקום עוברה. כנגד בית הריון שלה:
קוטיזמי היא זו. מלשון קטומה ונכרתת ובמבכרת קאמר וכלומר שמסוכנת היא למות מחמת לידה ונ''מ לרבן שמעון בן גמליאל שאף על פי שזה אמר לו בשעת מכר וולדנית היא יכול זה לטעון לא הייתי יודע שמבכרת היא ואילו היית מפרש דבריך לא הייתי קונה אותה ות''ק סבירא ליה דלעולם משובחת היא אפילו במבכרת. א''נ קוטיזמי מלשון שבח הוא וכן הוא בב''ר פ''א מלך ב''ו מתקלס וכו' בתחילה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ובלשון בתמיה מיתפרשא וכי משובחת היא בשביל כך:
בניה משביחין אותה. כלומר משובחת הוא מחמת שעדיין ראויה להוליד בנים:
שפחה וולדנית. שעדיין ראויה היא לילד:
רִבִּי מָנָא בָּעֵי. מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה אֶת הָעוֹמֶק כְּגוֹבָה. וְהֵיכִי דָמֵי. אִין בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן עֵיל חֲמֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן לְרַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו שיעשה את העומק כגובה. כמו כעם ככהן. וכלומר אם חייב ג''כ בשעשה מקום גבוה ברשות הרבים והוזקו בה כמו החופר בור בעומק או דילמא דוקא בור חייבה התורה דאית ביה הבלא אבל מקום גבוה לא:
והיכי דמי. הבעיא שלך:
אין בהוא דאתי מן עיל. כלומר אם המקום גבוה (הוה) שעשה בא לו לההולך כנגדו מלמעלה כגון שעשאו באמצע שיפוע ההר וזה ההולך מלמטה פוגע בו כנגדו מלמעלה בלאו הכי פטור הוא דהא חמו ליה והיה לו להזהר בעצמו שהוא רואה מקום גבוה לפניו ובלאו הכי לא דמי לבור שאין דרך אדם להתבונן בחפירה בדרך ומאי קמיבעיא לך:
אלא בההוא דאתי מן לרע. שהמקום הגבוה בא לו מלמטה כנגדו שהוא הולך מלמעלה למטה ולא ראה זה המקום גבוה לפניו ודמיא לבור שאין דרך להתבונן בו ומיבעיא לן אם דוקא במקום דאית ביה הבלא קפדה התורה או כל היכא דאית ביה תקלה ואפי' ליכא הבלא ולא איפשיטא:
הלכה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול'. כְּתִיב כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וְכִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. אֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין וְאֶחָד בּוֹר לְמִיתָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֶחָד בּוֹר שֶׁלְּמִיתָה וְאֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין שְׁנֵיהֶן מִמִּקְרָא אֶחָד נִתְרַבּוּ. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלְּמִיתָה אַתָּ מַר. פָּטוּר עַל הַכֵּלִים. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלִּנְזָקִין אַתָּ מַר. חַייָב עַל הַכֵּלִים. אֵין לִי אֶלָּא בְּשֶׁחָפַר. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַבְקִיר נְזָקָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר. שְׁלֹשָׁה (דְבָרִים) שֶׁהֵן סְמוּכִין לִרְשׁוּת כִּרְשׁוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב כי יפתח איש בור וגו'. בור תרי זימנא למה לי. אחד בור לנזקין וכו'. כלומר דאי לא הוה כתיב אלא חד בור לא הוי ידעינן בור לנזקין דקרא במיתה משתעי דכתיב והמת יהיה לו הילכך איצטריך בור שני לנזקין:
אמר ר' יצחק. להכי לא איצטריך דאחד למיתה ואחד לנזקין שניהן ממקרא א' נתרבו דונפל שמה שור כתיב ומשמע בין מת בין הוזק אלא כי איצטריך לחלקן בדיניהן:
וכשהוא בא לבור של מיתה אתה אומר פטור על הכלים וכו'. דגזירת הכתוב הוא דממעטינן כלים מבור כדדריש לקמן משור ולא בכליו חמור ולא בכליו ואי לא הוה כתיב אלא חד בור ה''א דממעטינן כלים אפי' בבור של נזקין להכי כתב בור אחרינא לרבות בבור של נזקין לחייב בו על הכלים:
מנין שנאמר או כי יכרה. או לרבות הלקוח וירש וניתן לו במתנה שאם לא כיסהו חייב:
וכי יש לו רשות וכו'. אמתני' פריך דקתני החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים וקס''ד דבדוקא קתני שחפר ברשותו ופתחו לרשות הרבים אבל אם חפרו ופתחו ברשות הרבים דהכל הפקר הוא פטור ואמאי וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברשות הרבים והרי נזקיו הוא שחפרו שם:
תיפתר כר' יוסי בר' יהודה דאמר שלשה דברים וכו'. כלומר לא תידוק מינה הכי דאדרבא עיקר חיובא דבור ברשות הרבים הוא ואפי' הפקר הוא דמי נתן לו רשות לחפור ברשות הרבים ומתני' רבותא קתני דלא תימא הואיל וחפר ברשותו לא מיחייב קמ''ל כר' יוסי בר''י דאמר לעיל בפ''ג הלכה ג' שלשה דברים בבור שהן סמוכין לרשות הרבים כרשות הרבים נחשבין והכא נמי טעמא מש''ה היא דאע''פ שהחפירה ברשותו היא הואיל וסמוך לרשות הרבים ופתחו לתוכו חייב. דר' יוסי בר''י פירשתי שם עיין עליו:
משנה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה חֲרִיצִים וּנְעִיצִים חַייָב. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹר. מַה הַבּוֹר 25a שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָיוּ פְחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר וְאִם הוּזַּק בּוֹ חַייָב. הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חייב. ובלבד אם הפקיר רשותו אותו שפי הבור לתוכו:
ברה''י ופתחו לרה''י אחר. אע''ג דאין כאן צד ר''ה:
ופתחו לר''ה. וכ''ש אם חפרו בר''ה ופתחו לר''ה כדמפרשינן בגמרא. בר''ה ופתחו לרה''י. וכגון שהפקיר רשותו דלא מצי למימר מאי בעית ברשותי ונפל דרך פיו לתוכו:
ואם הוזק בו חייב. ואפי' בחפירה כל שהוא כדאמרי' הכא בפ''ק הלכה ב':
שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים. כלומר שיש בו עשרה טפחים דסתם בור הוא עשרה טפחים והוא כדי להמית:
נעיצין. קצרים מלמטה ורחבים מלמעלה:
חריצין. רחבין ומרובעין כמערה אלא שאינן מקורין:
ומערה. מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה:
שיח. ארוך וקצר:
מתני' אחד החופר בור. הוא עשוי עגול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source